"הוא צריך לדעת!"
כך אמרתי לעצמי שנים על גבי שנים וגרמתי לעצמי להיות עצובה, מתוסכלת, לא מסופקת ובודדה, בעיקר בודדה.
חשבתי שאם הוא אוהב אותי הוא צריך לדעת. הלא כך?
חשבתי שאם הוא בעלי, אם הוא חי איתי כל כך הרבה שנים אז הוא מכיר אותי וכן, הוא צריך לדעת!
לא חשבתי שהוא מאמין למה שאני מוכרת לו - אני גדולה, אני חזקה, אני עצמאית, אני יכולה לבד, אני מאושרת.
חשבתי שהוא רואה מעבר למסכה היפה שעטיתי על פניי.
חשבתי שהוא רואה את אסנת האמיתית.
חשבתי שזה התפקיד שלו להגיד בקול רם את מה שאני לא מסוגלת לאמר לעצמי.
והוא לא. הוא לא ראה מעבר למסכה שלי ולו בגלל, שהמסכה שלי היתה כל כך מוצלחת - הרי שנים טיפחתי את המסכה המושלמת שלי, ולא נתתי לאף אחד לראות מה יש מאחוריה.
וכשהוא לא ראה אני נשארתי לבד, עצובה ומתוסכלת ובעיקר בודדה.
וכשהוא לא ראה אני נשארתי לבד, עצובה ומתוסכלת ובעיקר בודדה.
לימים למדתי לאהוב את עצמי והצלחתי להוריד את המסכה מעל פני ואף להיפרד ממנה.
הצלחתי להיות אני כמו שאני והכי חשוב? לא פחדתי להיות אני כמו שאני. לא עוד.
היום כשאני אוהבת את עצמי ומקבלת את עצמי ומעריכה את עצמי בדיוק כמו שאני - אני לא מבקשת ממנו לדעת לבד מה אני מרגישה או מה אני רוצה, ואני גם לא חושבת שהוא צריך לדעת לבד או שזה תפקידו.
היום כשאני רוצה משהו? אני מבקשת, אני אומרת וברוב הפעמים אני מקבלת ונענית בשמחה ואהבה ובעיקר בפשטות, בקלות וללא סבל מיותר שלי או שלו.
ואת נהדרת...? האם את מבקשת את מה שאת רוצה או אולי חושבת ש X צריך לדעת?
אני מזמינה אותך לקחת את הסופשבוע ולבדוק עם עצמך נהדרת, מי מסתתר מאחורי המסכה?
כשתגלי מי מסתתר מאחורי המסכה, שאלי את עצמך האם את עדיין חושבת שהוא צריך לדעת או אולי את מסכימה לספר, לשתף, לגלות ובכך לקבל?
לא ייאמן, אבל המסרים שלך, בכל פעם פוגעים בול לתחושה/ חוויה/ שיעור שאני עומדת בפניהם. זה מרתק, מקסים ונותן פרופורציה, הבנה והארה לסיטואציה .
השבמחקתודה לך..
בשמחה ואהבה יעל נהדרת
השבמחק